קמים באחת עשרה וחצי ולא לפני (לא משנה אם הלכתי לישון בעשר או בשלוש לפנות בוקר)
אוכלים ארוחת בוקר
רואים קצת טלוויזיה
ועוד קצת טלוויזיה
מכינים ארוחת צהריים
אוכלים צהריים
ורואים עוד טלוויזיה
עבודה
ולישון
אבל היום היה משהו טיפה שונה. נכנסתי וראיתי כמה תגובות על הפוסט שלי מאתמול. בהתחלה זה קצת הלחיץ אותי, מה כבר יש לאנשים להגיד לי על מה שרשמתי אבל אז קראתי את התגובות וזה באמת נתן לי תובנות..
אני לא רוצה לוותר, לא רוצה להרים ידים ולתת לימים סתם לעבור להם ככה..
קל להגיד וקשה לבצע אבל אני לא יכולה יותר להעביר את הימים שלי בכלום, להרגיש בכל רגע נתון את הבדידות הזאתי.
אז יש למישהו הצעות?
קמתי בבוקר לעוד יום עם שגרה רגילה..
קמים באחת עשרה וחצי ולא לפני (לא משנה אם הלכתי לישון בעשר או בשלוש לפנות בוקר)
אוכלים ארוחת בוקר
רואים קצת טלוויזיה
ועוד קצת טלוויזיה
מכינים ארוחת צהריים
אוכלים צהריים
ורואים עוד טלוויזיה
עבודה
ולישון
אבל היום היה משהו טיפה שונה. נכנסתי וראיתי כמה תגובות על הפוסט שלי מאתמול. בהתחלה זה קצת הלחיץ אותי, מה כבר יש לאנשים להגיד לי על מה שרשמתי אבל אז קראתי את התגובות וזה באמת נתן לי תובנות..
אני לא רוצה לוותר, לא רוצה להרים ידים ולתת לימים סתם לעבור להם ככה..
קל להגיד וקשה לבצע אבל אני לא יכולה יותר להעביר את הימים שלי בכלום, להרגיש בכל רגע נתון את הבדידות הזאתי.
אז יש למישהו הצעות?